Loading AI tools
רב והוגה דעות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמעון גרשון רוזנברג (מוכר בשם הרב שג"ר; 13 בנובמבר 1949 – 11 ביוני 2007) היה ראש ישיבה והוגה דתי מודרני, בעל הגות עם מאפיינים נאו-חסידיים ופוסטמודרניים. בה'תשנ"ו הקים את ישיבת שיח יצחק ועמד בראשה עד פטירתו.
לידה |
13 בנובמבר 1949 כ"א בחשוון ה'תש"י ירושלים |
---|---|
פטירה |
11 ביוני 2007 (בגיל 57) כ"ה בסיון ה'תשס"ז |
כינוי | הרב שג"ר |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מדינה | ישראל |
תקופת הפעילות | ? – 11 ביוני 2007 |
השתייכות | ציונות דתית, חסידות חדשה |
תחומי עיסוק | גמרא, מחשבת ישראל, תורה שבעל פה, פילוסופיה, חסידות |
תפקידים נוספים | ראש ישיבת שיח יצחק, ר"מ מרכזי בישיבת מקור חיים (שפע. בראשות הרב עדין שטיינזלץ), ראש ישיבת הכותל, ראש בית המדרש של מעלה - המרכז לציונות דתית, ראש בית המדרש של בית מורשה |
רבותיו | הרב שלמה פישר, הרב חיים יעקב גולדויכט |
תלמידיו | הרב בני קלמנזון, הרב דוב זינגר, הרב יהודה ברנדס ועוד |
פרסים והוקרה | פרס עמינח (2010) |
נולד וגדל בירושלים, לשלום זליג ולסאסי, ניצולי השואה. אביו היה אחד מפועליו של אוסקר שינדלר. למד בבית הספר נווה עציון בשכונת בית וגן, והמשיך בישיבה התיכונית נתיב מאיר ובישיבת ההסדר כרם ביבנה. בשנת תשל"ג החל ללמוד בישיבת מרכז הרב, אצל הרב שלמה פישר ואצל מספר מקובלים. באותה שנה נישא למרים זיו. לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של ישיבת הכותל. את הכינוי שג"ר שבו הוא מוכר קיבל בישיבה התיכונית, כאשר אחד מחבריו ראה את ראשי התיבות על נרתיק הטלית שלו, וכינה אותו כך בתור הלצה[1].
במלחמת יום הכיפורים נפצע קשה בקרבות הבלימה ברמת הגולן, כאשר הטנק שבו לחם ספג פגיעה ישירה ושניים מחבריו מהישיבה שהיו איתו בטנק נהרגו במקום. הוא עצמו נכווה קשה, ורק בקושי הצליח להיחלץ[2]. לאחר שהחלים מפציעתו חזר ללימודים. הוסמך לרבנות בתחילת שנת תשל"ו על ידי הרב נסים דוד עזראן.
בחודש פברואר 2007 (שבט תשס"ז) התגלה כי הוא חולה בסרטן הלבלב. הדבר גרם לו לעזוב את הישיבה לצורך טיפולים. הוא ורעייתו עברו להתגורר במושב גבעת ישעיהו, בכך מימש חלום רב שנים. את כתביו מסר לעמיתו בראשות הישיבה, הרב יאיר דרייפוס, לצורך טיפול בהכנתם לדפוס. בערב שנערך לרפואתו ב-21 במאי 2007, הוכרז על הקמת מכון להוצאת כתביו לאור. הרב שג"ר הלך לעולמו כחודש לאחר מכן, בכ"ה בסיוון תשס"ז, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים בירושלים.
בשנת 2012 יצא סרטו של הרב מרדכי ורדי, "לרדוף אחרי הצל", העוסק בדמותו של הרב שג"ר.
בשנות השמונים לימד כר"מ דומיננטי בישיבת הכותל ואף החליף את ראש הישיבה, הרב ישעיהו הדרי שיצא לשבתון, למשך שנה. בעקבות התלכדותה של קבוצת תלמידים סביבו ומתחים פנימיים פרש מהישיבה.
ב-1984 היה ממקימי ישיבת מקור חיים (שפע) מקור חיים (באופן לא רשמי כונתה גם שפע). בראשות הישיבה עמד הרב עדין שטיינזלץ והיא הוקמה במטרה לתת מקום לתפיסות חדשניות יותר. יחד איתו עברו אליה קבוצה מתלמידיו בישיבת הכותל. בהמשך התגלעו מחלוקות חינוכיות והישיבה נסגרה בקיץ 1988, סוף זמן קיץ תשמ"ח[3]. בשנת תשמ"ט עמד במשך שנה אחת בראש בית המדרש של מעלה - המרכז לציונות דתית, יחד עם הרב יואל בן נון ופרופ' שלום רוזנברג. בשנת תש"ן ייסד פרופ' בנימין איש שלום את בית המדרש של בית מורשה ומינה אותו לראש בית המדרש יחד עם הרב אליהו בלומנצוייג.
בסוף שנת תשנ"ו הקים את ישיבת שיח יצחק יחד עם הרב יאיר דרייפוס, שם שימש ראש ישיבה עד פטירתו. כמו כן כיהן כראש בית המדרש 'עורי', לימד בישיבת הר עציון ובמדרשת לינדנבאום. התגורר בשכונת קריית משה בירושלים, היה נשוי ואב לשישה ילדים. ד"ר אהוד פירר שהיה תלמידו בישיבת שיח יצחק מתאר את אישיותו כפי שהשתקפה בעיניו כתלמיד: "ראש הישיבה מיוסר ומתלבט, זה שלעולם לא אמר דברים נחרצים וששיעוריו תמיד הכילו הרבה יותר שאלות מתשובות"[4].
ב-2007, מספר חודשים לפני פטירתו, כינס את תלמידיו והודיע שהוא חולה בסרטן סופני.
תלמידו של שג"ר, ד"ר אהוד פירר, הגדיר כי "השאלה שעמדה ביסוד מפעלו ההגותי של הרב שג"ר, ואשר כל הגותו יכולה להיתפס כסדרה של ניסיונות לענות עליה", היא שאלת נוכחותו של האלוהים בעולם במובן של שאלת החלל הפנוי[4].
לשיטתו של שג"ר הוא אינו מסתיר את הערעור האמוני שבו הוא חי, ולאור זה הוא מנסח לעיתים מחדש עיקרי אמונה מסורתיים[5]. הוא רואה זאת כחלק מהתקדמות ומשכלול הכלים הדתיים לאור התגמשותם (שבירת הכלים), כפי שמתואר בספרו כלים שבורים.
תפיסתו של הרב שג"ר מדגישה את הפן הרוחני-האינדיבידואלי של החיים בישראל, ולא רק את הפן הלאומי שלהם. הוא ראה צורך בכך שבני תורה ישתלבו בתחומים רבים, ולאו דווקא בצבא או בתפקידים מנהליים. הרב שג"ר עודד את תלמידיו לעסוק באמנות והוא עצמו כתב ופרסם שירה. הרב שג"ר שאב רבות מתורת החסידות. הקשר לחסידות מאפיין את רוב תלמידיו.
הרב שג"ר הדגיש את חשיבותו של לימוד התורה בכלל, ולימוד הגמרא בפרט כאמצעי מרכזי לכריתת ברית עם הקב"ה. עם זאת, הוא ראה צורך בפיתוח שיטה חדשה ללימוד הגמרא, משום שחש כי ישנו משבר ביחס ללימוד הגמרא בישיבות הדתיות לאומיות. שיטתו משלבת חיפוש משמעות ושימוש בכלי מחקר מדעיים עם דרך הלימוד הישיבתית הקלאסית. הסבר מפורט והדגמה לשיטתו מצוי בספרו "בתורתו יהגה".
ב-2005, על רקע תוכנית ההתנתקות, חתם על גילוי דעת של קבוצת רבנים מן הציונות הדתית שהביע התנגדות לסרבנות בצה"ל. השתתף בפעילות בארגון במעגלי צדק. ברובד הפוליטי התנגד הרב שג"ר לנסיגות משטחי יש"ע, במקביל להכרה ב'כיבוש כמשחית' ובצורך הכן בשלום. העיד על עצמו: "אינני מגדיר את עצמי כימני או כשמאלני, אלא כענייני"[6].
כהמשך לראייה ההיסטוריוסופית מבית מדרשו של הרב קוק, בדרשותיו ליום העצמאות בספרו "ביום ההוא" זיהה הרב שג"ר את הדמוקרטיה הישראלית הרב-תרבותית והלאומית כשלב נוסף בתהליך הגאולה. הרב תרבותיות והרב לאומיות הן לדידו מבוא לתודעה מיסטית של הכלת הריבוי והמחלוקת[7]. כמו כן, הוא מייחל לשבירת הבינאריות שבין ימין לשמאל בשיח הישראלי[8].
הרב שג"ר היה דמות רוחנית מקורית בהגות הציונית דתית. ספרו כלים שבורים: תורה וציונות דתית בסביבה פוסט מודרנית הוא ניסיון לתת מענה דתי להלכי הרוח המנשבים היום בעולם הכללי, בטענה כי תפיסה תורנית יכולה להכיל תפיסות מורכבות אלה. הרב שג"ר קיבל חלק מהטיעונים הפוסט-מודרניים וזיהה בהם רעיונות ומושגים המופיעים בקבלה ובחסידות. הוא טען כי דווקא הדקונסטרוקציה, שאותה זיהה עם שבירת הכלים הקבלית, פותחת פתח לאופציה דתית, בכך שהיא נותנת לאדם את היכולת ליצור בחופשיות את עולמו הדתי. עמדה זו עוררה התנגדות מצד הרואים בפוסט-מודרניזם רוח זרה ליהדות ולכן מתנגדים גם להכנסתו לבית המדרש[9].
באביב תשס”ז (2007), כאשר נודע לרב שג"ר על דבר מחלתו, הוא בחר ועד להוצאת כתביו, שכינס את כתביו, לצד הקלטות וסיכומים של שיעוריו. המכון, בראשות הרב שמעון דויטש, הוציא כעשרים ספרים. הוא פועל גם לתרגום כתביו לשפות זרות, לקיום ערבי עיון ולניהול הארכיון.
הסדרה לזמן הזה – דרשות למועדי השנה:[10]
הסדרה צירופים חדשים:
הסדרה עיונים חדשים בהלכה:
הסדרה שיעורים בגמרא:
הסדרה נמתיק סוד – עיונים חדשים בחסידות:
ספרים נוספים:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.